על אפקט הפרפר בטח שמעת…
היה לי ברור ששמעת 🙂
איך פעולה זעירה במקום אחד
מתגלגלת ומתגלגלת והופכת לאפקט אדיר במקום אחר…
אז מסתבר, שגם בחיים שלי ושלך, ולמעשה של כל אחד,
יש מעין אפקט פרפר פרטי שכזה.
וגם האפקט הזה הולך ומצטבר, הולך ומתעצם.
רק לא מנקודת מקום אחת לנקודת מקום אחרת,
אלא מנקודת זמן אחת לנקודת זמן אחרת…
פעולות קטנות מאוד, זעירות ממש,
עושות – על פני זמן – הבדל אדיר!
רוב הפעולות שאנחנו עושים הן מתוך הרגל
ולמעשה אנחנו לא כל כך שמים לב להרבה מהן. שמת לב לזה?
הרגלים זעירים טובים מצטברים אחרי שנים לתוצאות מעולות.
הרגלים זעירים לא טובים מצטברים אחרי שנים לתוצאות גרועות.
הבעיה?
בטווח הקצר לא רואים שום שינוי. אז מפסיקים. נוטשים.
כי "זה לא עובד".
כשלמעשה?
זה עובד ועוד איך! רק לא רואים כי זה "מתבשל".
וככה שבטווח הנראה לעין אין (לכאורה) הבדל
בין מי שעושה ומתאמץ לבין מי שלא עושה ומזניח.
שניהם נראים באותו מצב!
למשל… אתה מכיר…
מישהו הולך לחדר כושר, עובד. מזיע.
3 פעמים בשבוע. 4 פעמים.
מסתכל במראה ו…?
כלום.
כמה זמן הוא ימשיך לראות *כלום* ובכל זאת יתמיד?
אם הוא כמו רוב האנשים, די מהר הוא ינטוש.
חבר שלו דווקא ימשיך, ואחרי 3 שנים הוא ייראה מ-ד-ה-י-ם!
כי ב-3 שנים יש "אפקט פרפר" מצטבר בריבוע!
אבל 3 שנים?… למי יש כוח לחכות?
אז זהו… אין "לחכות". החיים לא מחכים.
3 השנים הקרובות יעברו בכל מקרה,
אם תעשה משהו וגם אם לא.
רק התוצאות שתקבל יהיו מאוד שונות.
וגם הכסף שלך לא יחכה.
כל שנה שלא עשית רווחים,
הנזק הוא גדול יותר כל שנה ושנה.
הקנס גדל משנה לשנה. איך בדיוק?
פשוט.
תשואה שנתית של 10% מנפחת את הכסף
כל שנה במספר הולך וגדל
למשל בשנה ה-8 הכסף גדל ב-20%
בשנה ה-13 הכסף גדל ב-31%
וכעבור 3 שנים, בשנה ה-16, כבר גדל ב-41%!
וזה – מבלי שאתה שנית דבר!
רק… שלא הפסקת באמצע.
וזה בקצרה איך המשקיע הצב מנצח בתחרות. הוא לא מהיר אבל הוא מתמיד.
אבל בניגוד לסיפור הקלאסי… מולו לא עומד הארנב…
אלא המשקיע הצפרדע.
המשקיע הצפרדע יושב בתוך ג'קוזי ונהנה מהמים החמים.
למעשה, המים החמים אפילו נהיים עוד טיפה יותר חמים.
ועוד טיפה…
המים פשוט מתחממים. מאוד לאט. בשינויים זעירים.
וזה בעצם לא ג'קוזי.
זה סיר, ובתוכו הצפרדע מתבשל מאוד לאט והוא אפילו לא מרגיש את זה.
כשהמים יגיעו לטמפרטורת רתיחה, זה יהיה מאוחר מדי לצפרדע המסכן.
המשקיע הצפרדע הוא סיפורו של מעמד הביניים שסומך בעיניים עצומות או חצי-עצומות
על הבנקים, על בתי ההשקעות, על הממשלה, על כולם בעצם.
הכל כדי שהוא – יוכל להמשיך ליהנות מהג'קוזי.
(בתי השקעות לא מסוגלים לנפח לך את הכסף.
בשנה אחת של ירידות הם מחזירים רווחים של 3 שנים. וחוזרים לנקודת ההתחלה.
אפס אפקט פרפר על הכסף שלך).
וככה משנה לשנה הוא מבשל "אפקט פרפר" רק בכוון ההפוך –
במקום ספירלה למעלה – ספירלה למטה.
ומתי הוא מגלה את זה? מתי זה "נקודת הרתיחה"?
בדרך כלל, כשהוא מגיע לפנסיה או לקראת גיל פנסיה.
ואז הוא מגיע להרצאה שלי, ושואל את עצמו –
למה כל השנים המבוזבזות האלה לא הייתי משקיע צב?
עכשיו הייתי במקום אחר לגמרי!
רק שהיום, כשיש עשרות שנים טובות לחיות אחרי הפרישה מהעבודה
זה לא מאוחר. לא מאוחר להתחיל.
ברור שלגיל 45 יש 20 שנה יותר מלגיל 65
אבל לגיל 65 יש 20 שנה יותר מלגיל 85…
(ובשנה ה-20… 10% שנתית שמתגלגלת כבר מנפחת את הכסף ב-61%! )
(וב-15% שנתית? בשנה ה-20 הכסף צומח ב… תחזיק חזק… 213%!)
בקיצור?
קדימה לעבודה!
הצלחות תמיד
איתן