תדמיין רגע את ג'ורג' סורוס או וורן באפט או ריי דאליו
מפסידים כמה עשרות/מאות מיליוני $$$ על טרייד
ומאשימים את "התנאים הכלכליים" או את "מצב השוק".
או מטילים את האשמה על האנליסט שהמליץ על הטרייד, כן?
אין מצב!
אני מבטיח לך שכאשר טופ-טריידר'ז מפסידים כסף,
אז הדבר הראשון שהם עושים זה לשאול את
עצמם "האם שמרתי על הכללים שלי?"
כי המבט שלהם תמיד פנימה – אל מקור האחריות.
ומי הוא מקור האחריות של משקיעים שמעסיקים אלפי אנשים?
לא אלפי האנשים כמובן!
אלא אך ורק הם-עצמם!
טוב, אבל אלה סורוס… באפט… דאליו…
זה לא משה… אלי… יהודה…
הגדולים האלה לא יכולים סתם לעשות טרייד טיפשי.
ואתה כן יכול??? למה?
תבין משהו סופר חשוב…
זה לא שבגלל שהוא באפט, הוא לוקח 100% אחריות.
זה הפוך.
בגלל שהוא תמיד לקח 100% אחריות – בגלל זה הוא נהיה באפט!
הוא לא השתולל כל החיים…
נהיה באפט…
ורק אז התחיל לקחת אחריות.
לא.
זה היה מההתחלה. מהרגע שהוא החליט להיות רציני בעניין.
עוד בזמנים שהוא היה NOBODY. פישר. כלום. ואף אחד לא ידע מיהו.
אז תבין ידידי…
הטעות הקריטית מס' 1 שעושים אנשים אחרים היא…
לא לקבל 100% אחריות על מעשיהם.
לקבל אחריות…
זה אומר שכל דבר, כל דבר, שקורה,
הוא אחריות שלי.
נכון, יש המון דברים שאינם בשליטתי.
ויש רק מעט דברים שבשליטתי.
זה רק אומר שיש לי קודם כל 100% אחריות לקבל
את מצב המוצא הזה.
כי זה בדיוק היה מצב המוצא של סורוס, באפט, דאליו,
ושל כל מצליח אחר עלי אדמות!
תראה, כשאתה מקבל 100% אחריות בלי חוכמות והתחכמויות,
לכל מה שאתה עושה בשווקים,
אתה סוגר את הדלת בפרצוף של כל התירוצים.
כשאתה אומר "לא" לתירוצים, ומקבל אחריות למעשיך,
אתה פותח את הדלת ללמוד את צעדיך ואת מעשיך.
זה מצחיק שאנחנו צריכים ללמוד את עצמנו. אבל זה
בדיוק אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של
כל המצליחנים בכל התחומים.
וכשאתה לומד את מה שעשית, ומבין את מה שנכון ומבין את מה ששגוי,
ויודע (יותר ויותר) להפריד ביניהם,
ככה אתה מזניק את השיפור שלך
כי אתה :
1) לא תחזור על מה ששגוי ומפסיד
2) כן תחזור ותשכפל את מה שנכון ומצליח
תמיד מנפנפים לנו בפרצוף עם הסטטיסטיקה העגומה של
94-96% המשקיעים המפסידים בשוק המניות.
אני בעצמי מראה את הנתון הזה…
אבל הוא לא נולד סתם…
תבין, שלאחוז העצום הזה של לוזרים יש קורלציה (מיתאם)
מובהק ביותר עם אחוז האנשים העצום שלא
מקבל 100% אחריות על מעשיהם!
כל המוני האנשים האלה שנכנסים לשוק ההון עם חלום,
לא יזכו להגשים אותו לעולם כל עוד הם עושים את
הטעות הקריטית מס' 1 שהיא
לא לקחת 100% אחריות.
כל אלה שלא לוקחים אחריות, ייכשלו גם אם
הם לא יעשו את 6 הטעויות הקריטיות האחרות.
בפוסט הבא – איך ביליתי 3 שנים מחיי (או יותר) בבוץ הטובעני של
הטעות הקריטית מס' 2, ואיך שיחת טלפון אחת
לארה"ב (בתעריפי 1993 ! ) חילצה אותי מהבוץ הזה רגע לפני שכמעט טבעתי סופית.
הצלחות תמיד!
איתן