אלברט איינשטיין קרא לזה 'הפלא השמיני של היקום'
אתה בטח זוכר על מה – הוא אמר את זה על Compounding – בעברית: ריבית דריבית.
לכאורה זה פשוט.
הנה ההבדל בשתי שורות. אבל אחרי זה אני אמחיש את ההבדל האמיתי.
יש לך תיק השקעות של 30,000. סגרת שנה עם רווחים נטו של 5,700.
תשואה: 19%. נחמד.
הגיס שמע ומיד אמר: תשמור את הרווח בצד, שלא תאבד.
עכשיו, הגיס חוכמולוג אבל בהשקעות הוא לא מבין, ועמוק בתוכו הוא מאמין שאתה מהמר.
אולי הוא מקנא, לך תדע.
אז שמעת בקולו המזהיר, ומשכת את הרווחים.
התחלת שנה חדשה עם הון עובד התחלתי של 30,000.
ועכשיו 19%. אותו דבר כמו בשנה שעברה.
אמנם מניות אחרות משנה שעברה אבל הסיסטם אותו דבר.
כמה הרווח?
19% כפול 30,000 = רווחים של 6,000.
חבל.
כי אם לא היית מקשיב לגיס, הרווח שלך היה 19% כפול הון התחלתי גבוה יותר.
כזכור, בשנה קודמת עשית רווחים של 5,700.
כלומר ההון ההתחלתי של שנה 2 הוא: הון התחלתי של שנה 1 + רווחים בשנה 1.
30,000 + 5,700 = 35,700.
אז 19% כפול 35,700 = רווחים בשנה שניה כבר 6,783.
נו נו, אני שומע את גלגלי המוח שלך אומרים, מה הביג דיל?
בסדר, עוד אלף? מזה אתה עושה עניין?
הבטחתי את ההבדל האמיתי.
זה לא ההבדל האמיתי. לא אחרי שנה אחת…
הנה זה בא. ברוך הבא לכוח של coumpounding!
שמע סיפור…
ישר מתוך מכתב שכתב המשקיע המולטי-ביליונר וורן באפט למשקיעיו בסוף שנות ה-50.
היתה שמועה, סיפר באפט, שהאינדיאנים הילידים באמריקה,
מכרו אי שהם ישבו בו בשנת 1626, למתיישבים ההולנדיים, תמורת 24 דולרים.
לאי הזה אנחנו קוראים היום 'מנהטן'…
24 דולר!
אנשים ששמעו את זה מיד קלטו, שההולנדים הערמומיים ניצלו את התמימות של האינדיאנים.
האמנם? בוא נבדוק…
נניח שהאינדיאנים, שקיבלו את הסכום "האגדי" של 24 דולר,
היו יכולים להשקיע אותו באיזו תעודת סל (תזרום איתי) צמודה למדד S&P500
(שעוד לא היה קיים אז כמובן, אבל אמרתי, תזרום איתי רגע)
והם קיבלו את התשואה השנתית הממוצעת העלובה שהמדד הזה מייצר – 7% בשנה.
ב-7% בשנה, הכסף מוכפל כל 10 שנים.
שים לב, לא 7% כפול 10 (=70%) אלא ריבית-דריבית.
אז בשנת 1636, יש לאדומי-העור החמודים שלנו כבר 48 דולר. איזה עשירים! 
בשנת 1646, יש להם כבר אוצר של 96 דולר.
וכן הלאה. הסכום מכפיל את עצמו כל 10 שנים.
מה קורה אחרי 100 שנים?
שוב, זה לא קו ישר, אלא ספירלה.
כל 10 שנים, פי 2. כל 100 שנים, פי 870 ! (ולא 2 כפול 10 = פי 20)
זה הכוח של ריבית-דריבית!
אז 100 שנים אחרי המכירה של האדמה של מנהטן (לא כולל את כל מה שיש עליה היום)
ב-24 דולר, יש בשנת 1726, לקרן העושר של האינדיאנים 20,825 דולר,
וכעבור עוד 100 שנים, בשנת 1826, יש שם כבר 18 מיליון דולר וקצת,
וכעבור עוד 100 שנים, בשנת 1926, יש שם כמעט 15.7 מיליארד דולר,
וכעבור עוד 100 שנים, בשנת 2026, שנתיים מהיום, יהיו שם…
13.6 טריליון דולר 
טוב אף אחד מאיתנו לא יחיה 400 שנה לראות את הפרוטות הופכות לטריליונים,
אבל התובנה שלנו לא תהיה שלמה אם לא נבקש מהגיס שלך לייעץ לאינדיאנים…
נניח שהם שמעו בעצתו, וכל שנה משכו את הרווחים בסך 7% מהקרן של 24 הדולר,
ומשקיעים מחדש רק את ה-24 דולר המקוריים –
כמה היה להם אחרי 400 שנה?
חשבון פשוט: 7% כפול 400 = 2,800% כלומר פי 28
כפול 24 דולר =
מזל טוב! הצטברו בקופת החיסכון…
672 דולר 
וזה אחרי 400 שנה! אוי כמה חשוב להקשיב לגיס הנכון ולהתעלם מהגיס שלא מבין בכסף.
מסקנות
1. אומרים 'זמן זה כסף' ורוצים ש'כסף יעשה כסף'
ולא מבינים את החוק מס' 1 של כסף:
זמן זה לא כסף אלא – זמן זה כסף בריבוע!
כסף שהפסדת אתה יכול להרוויח בחזרה,
אבל זמן שבזבזת, לא תוכל לעולם לקבל בחזרה.
זמן שעבר, שווה מיליונים שלא הרווחת.
כל יום שעובר, כל שבוע שלא התחלת לעשות תשואה
ולהכניס אותה למכונת הכסף של הריבית-דריבית,
אתה מפסיד מיליונים.
2. הזמן שבזבזתי על בדיקת עשרות, אולי מעל 100 שיטות השקעה,
ניסוי-וטעייה במשך 7 השנים הראשונות שלי בשוק ההון,
עלו לי מיליונים.
אם הייתי אפילו רק עושה 10% בשנה, בשנים 1987-1994,
היו לי היום עוד כמה מיליונים. בזכות הריבית-דריבית ב-30 השנים מאז. בקלות.
3. אם אתה עדיין מחפש את "כדור הבדולח" או "הגביע הקדוש" או האינדיקטור שלא טועה
כדי שתוכל לעשות כסף ולעולם לא לטעות,
אבל מבזבז שנים יקרות שלא יחזרו,
כשאתה יכול לטעות חלק מהזמן, ועדיין לעשות המון כסף,
ואז לגלגל אותו שנה אחרי שנה ולנפח אותו בכוח הספירלה 
(אני מגלגל את הכסף שלי עוד יותר מהר – כל רבעון! ולא רק כל שנה)
כמה זמן אפשר לדחות ולדחות את ההחלטה לעשות?
ולהעמיד פנים שאין לזה מחיר כלכלי…
הצלחות תמיד,
איתן