שש תגובות שאתה תחווה מהסביבה שלך

מה קורה מסביבך 

כשאתה מתחיל לסחור בשוק ההון?

אתה מתחיל לקבל ריקושטים!

מהסביבה כמובן.

כדי שתהיה מוכן…

הכנתי עבורך רשימה מרוכזת של

6 התגובות העיקריות

שחוויתי מהסביבה כשהתחלתי לסחור במניות.

1. ציניות –

"למה שדווקא אתה תצליח איפה שרבים כל כך נכשלו?"

תכל'ס, שאלה טובה.

מה התשובה? יש שתי אפשרויות…

תשובה לא טובה: "אני אצליח. תראו שיהיה בסדר. אל תדאגו לי"

תשובה טובה: "אני מתכוון להבין מה גורם להרבה אנשים להיכשל במסחר.

ולא רק שאני לא אעשה את זה,

אלא שאני אנסה למנף את הכשל שלהם לטובתי"

( אם דמיינת את שוק המניות כמו קיבוץ של פעם, וכולם מתחלקים ברווחים… תחשוב שוב.

זה או שאתה תמנף את הכשלים שלהם, או שהם ימנפו את הכשלים שלך. )

2. הפחדה –

"תיזהר שלא תפסיד את כל הכסף שלך! שמעתי על מישהו שזה מה שקרה לו!"

מפחיד ומבהיל לאללה.

אם אתה טירון שלא יודע כלום (כפי שאני הייתי בהתחלה),

אתה מתחלחל כולך רק מעצם המחשבה… להפסיד הכל.

אז שוב, תשובה לא טובה זה "לנפנף" את המחשבה (הטבעית, אם נודה בזה) המפחידה.

התעלמות מסיכונים => => => הסיכונים הופכים למציאות!

תשובה טובה: ניהול סיכונים. ניהול סיכונים. ועוד פעם ניהול סיכונים.

זה המפתח מס' 1 להצלחה. וזה המפתח למיזעור הפסדים.

כן, ניהול סיכונים יותר חשוב מבחירת מניות מנצחות.

3. זלזול –

"מה אתה כבר יודע?", ו – "לפי מה אתה חושב שזה יעבוד?"

נכון. אתה צריך שיטה. ולא סתם שיטה שמישהו המציא על המקום.

ולא סתם שיטה שנשמעת הגיונית.

אלא שיטה מוכחת. עם קבלות.

עם הוכחות.

מהרבה הרבה שנים. מהרבה מצבים שונים.

4. דברים שמבוגרים אומרים –

"טוב, אתה צעיר… צעירים צריכים להיכשל בהתחלה"

זה נכון גם לצעירים ברוחם בני 60, 70 ו-80.

(אמא שלי למשל התחילה לסחור אחרי גיל 50)

אבל עקומת הלמידה מכשלונות יכולה להתקצר משמעותית,

מרגע שאתה לוקח את המנטור הנכון.

אני התעקשתי לעשות הכל בעצמי ובדרכי,

ושילמתי על כך מחיר כבד,

ודחייה של שנים בהצלחה.

למעשה, בשנים 1987 עד 1994, דרכתי במקום.

זה המון זמן להרגיש שמתקדמים ומתקדמים… אבל לשום מקום.

כמו כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו,

ככה זה נמשך –

עד שקיבלתי על עצמי מנטור. (תודה לאל על כך)

5. פסילה –

"שוק המניות זה קזינו"

שוב, כואב אבל מדויק.

במשחק הזה אתה בוחר את הכלי שלך –

או

שיטה מוכחת עם יתרון סטטיסטי על פני זמן

או

קוביות.

6. עידוד –

"תנסה, מקסימום תצליח. לא תנסה, לא תדע. מי שאף פעם לא טועה, אף פעם לא ניסה"

יפה, מחמם את הלב, ולא נכון.

סתם לנסות בתום לב, אפשר גם להכניס את האצבע למסור חשמלי… "מעניין מה יקרה…"

לא, לא!

"תנסה, מקסימום תצליח" זה רק כשיש לך יתרון סטטיסטי במסחר.

בפוקר, כשיש לך "יד טובה" זה אומר שאם תשחק את היד הזו 100 פעם,

70 פעמים מתוכן אתה תרוויח. זה יתרון סטטיסטי.

כמובן שיהיו גם 30 הפסדים! אבל עם היתרון ביד – אתה ממשיך עם "תנסה, מקסימום תצליח"

כי התמדה היא הדרך היחידה להגיע ל-70 נצחונות מתוך 100.

ומה היתה התגובה שלי?

מתגובה 6, שאבתי עידוד.

אבל מתגובות 1 עד 5, בניתי בתוכי פחד פי 100 יותר גדול.

הרגשתי את הפחד. חד וברור.

אבל עשיתי את זה בכל זאת.

הפוסט המקוצר בערוץ הכסף החכם בטלגרם: https://t.me/wisemoney1/127

הצלחות תמיד!

איתן