בתאריך 10 באוקטובר 2002 היה יום התחתית הסופי של מפולת 2000-2002…
וכעבור 5 שנים בדיוק (על היום) –
בתאריך 10 באוקטובר 2007 היה יום הפסגה הסופי והאחרון לפני מפולת 2008.
וכעבור שנה?
בתאריך 10 באוקטובר 2008 היה יום התייבשות האשראי המוחלטת!
אף בנק באמריקה לא הלווה ולו דולר אחד באותו יום, מפחד אימים.
המשק הגדול בעולם שותק ליממה שלמה.
אז האם יש משהו מכושף בתאריך 10 באוקטובר? – התאריך של אתמול, יום בו צנחו מדדי וול סטריט.
בשלב הזה, חלק מכם כבר כמעט מוכן להאמין בזה…
הפואנטה?
להאמין או לא להאמין ב*כישוף* של ה-10 באוקטובר…
זה בדיוק ההבדל בין אנשים שמחפשים את הנסיבות בחוץ
לבין אלה שמחפשים את הנסיבות בפנים.
מי שמחפש נסיבות בחוץ, לא לוקח אחריות, מעדיף להאמין לסיפורי אגדה כמו 10 באוקטובר,
והוא משלם את מלוא המחיר. בתוצאות שלו.
לעומתו, מי שמחפש רק נסיבות בפנים ו לוקח אחריות על מעשיו,
מגלה את הסטיה השלילית במדד S&P-500 כבר לפני יותר משבועיים!
ויש לו שפע של זמן, בלי לחץ, להתארגן על זה.
התלמידים שלי שומעים כבר שבועיים ויותר (בוובינר של יום ראשון בערב),
לעצור לחלוטין השקעות חדשות,
ובנוסף – להדק למקסימום את נעילת הרווחים בהשקעות הקיימות.
למה?
בין שאר הסיבות, בגלל זה – – –
תביטו בסטיה השלילית שנחשפה ב-25 בספטמבר
הסטיה השלילית היא מנגנון חכם של הודעה מוקדמת.
כמו שעון מעורר.
וכמו שעון מעורר, חלק מהאנשים לא מפעילים אותו בכלל
חלק מהאנשים מפעילים אותו, אבל מיד לוחצים על כפתור "נודניק"… וחוזרים לישון
וחלק מהאנשים – המיעוט הקטן – קמים מיד (או כמעט מיד) ברגע שהצלצול נשמע!
וזה חלק מהסיבה שחלק קטן יחסית של אנשים מצליחים בהשקעות.
כי הם לוקחים אחריות. וכי הם מגיבים לשעון מעורר בלי התחכמויות.
שאל את עצמך: לאיזה חלק מהאנשים אני משתייך?
תקדיש לזה 3 או 5 דקות מזמנך היקר.
ואחרי שתענה לעצמך על השאלה, תשאל את עצמך את זה:
מה אני עושה בקשר לזה?
בהצלחה!
איתן
נ.ב. אז הבנת לבד שה-10 באוקטובר זה רק קוריוז / צירוף מקרים, ולא שום קשקוש מכושף, כן?