שני אנשים יצאו לדוג דגים בים.
האחד היה דייג מנוסה והשני דייג מתחיל.
שני האנשים הללו ישבו על סלע אחד ודגו דגים.
בכל פעם שהדייג המנוסה תפס דג גדול,
הוא היה מכניס אותו לצידנית עם קרח
בכדי שהדג לא יתקלקל.
ואת הדגים הקטנים שהוא תפס
הוא זרק לים בחזרה,
בכדי שהם יגדלו
ואולי בעתיד הם יעלו בחכתו,
כשהם כבר ראויים לאכילה.
ולעומתו …
בכל פעם שהדייג המתחיל היה תופס דג גדול,
הוא היה זורק אותו לים בחזרה…
ואת הדגים הקטנים שהוא תפס,
הוא היה מכניס לצידנית עם קרח.
כלומר, בדיוק להיפך מהדייג המנוסה.
הדייג המנוסה הסתכל בסקרנות מהולה בתדהמה מהאיש שלצידו,
והוא ראה איך הוא חוזר על המעשה שוב ושוב לאורך כל היום.
בסופו של יום כשממש כאב לדייג העשיר
לראות את הבזבוז המשווע
של זריקת הדגים הגדולים והטובים בחזרה לים,
הוא פנה לשכנו הדייג המתחיל ושאל:
מדוע אתה עושה את הדבר הזה?
מדוע אתה זורק את כל הדגים הגדולים חזרה לים?
והדייג המתחיל ענה…
משום שיש לי בבית רק מחבת קטנה מידי.
ואני לא יכול לטגן בתוכה דגים גדולים.
לפעמים גם אנחנו, בדיוק כמו אותו דייג,
זורקים מאתנו והלאה הזדמנויות, חלומות, הצעות עבודה, תוכניות…
בגלל שאנחנו חושבים (או מאמינים)
שה'מחבת' שלנו קטנה מידי עבורם.
למעשה לא המחבת היא שהקטנה,
הרי תמיד אפשר להשיג מחבת חדשה.
זאת האמונה שלנו בעצמנו.
אמונה יכולה לפתוח דרך.
ואמונה יכולה גם לחסום דרך.
איזו אמונה תגבר אצלך?
זו שאתה תטפח.
אני מזמין אותך לחשוב על תחום אחד בחייך
שבו היית רוצה שתהיה לך 'מחבת' גדולה יותר.
חשבת?
איך היית מרגיש אם עכשיו היתה לך ה'מחבת' הזו, הגדולה יותר?
היום אנחנו יודעים
שאם יש לך את היכולת לרצות דבר-מה –
אז יש לך גם את היכולת להשיגו. בהצלחה!
אני מאחל לך שמשהו נפלא יקרה לך היום!
איתן
