שמו יצא לתהילת-עולם
ובשנת 2008 דבק בו הכינוי Doctor Doom
("דוקטור אבדון")
בעקבות הצלחת תחזיתו המפחידה
למפולת בשוק הדירות, ובעקבותיה – בשוק ההון.
מתי בדיוק הפרופ' לכלכלה נוריאל רוביני נתן את התחזית הזו?
בקיץ 2007, חודשים ספורים לפני שהאדמה החלה רועדת…
טיימינג מושלם.
הבעיה?
הוא נתן את התחזית הכי מפחידה שלו גם ב… קיץ 2006.
ואז השוק עלה. עלה חזק מאוד.
ובכנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס (DAVOS) בשוויץ ב-2005?
הוא אמר דברים דומים.
והשוק עלה.
זו דוגמא קלאסית לבעיה שנקראת:
"בעיית מסגרת הזמן".
תחזית ללא מסגרת זמן היא כמובן תחזית מגוחכת.
ללא מסגרת זמן, "החזאי" מתישהו יהיה "צודק".
ולציבור יש הרי זיכרון קצר…
אז יזכרו את התחזית האחרונה – "הנכונה", עם הטיימינג המושלם.
מצד שני, תחזית מהימנה ונכונה עם מסגרת זמן ברורה ומדוייקת…
פשוט איננה קיימת. לא אפשרית.
אמנם מדי פעם יכולה להיווצר תחושה שאדם זה או אחר
כן מסוגל לחזות את העתיד.
אבל זו אשליה.
שנובעת מהתשוקה שלנו לסיפור טוב. על-אנושי כזה.
העתיד מורכב מדי מכדי שמישהו יוכל לנבא אותו.
רווחים עקביים בשוק המניות –
האם הם דורשים ניבוי טוב?
זה חלק מהאשליה, שיש בעיקר למתחילים בשוק המניות,
אבל – למרבה הצער – גם לוותיקים רבים שכנראה לא הבינו את הפרנציפ:
טריידרים אלופים שמייצרים כסף בעקביות בשוק המניות,
עושים זאת לא בזכות תחזיות,
אלא בזכות היצמדות לכללים טובים שנותנים להם יתרון כלשהו בשוק.
כן, זה עד כדי כך משעמם…
כללים טובים…
זה הכל???
זה הסוד הגדול?
למעשה, כן.
למעשה זו היא השאלה היחידה:
האם אתה מסוגל להיצמד לכללים?
הצלחות תמיד!
איתן
נ.ב.
אגב, במאי 2009 הזהיר "דוקטור אבדון" שהכלכלה לא תתאושש.
היא התאוששה.
באוגוסט 2009 הזהיר שהכלכלה אמנם כן תתאושש, אבל בקצב נמוך מאוד,
ושהעשור 2010-2020 הולך להיות "עשור אבוד".
בעשור זה הכלכלה התאוששה בקצב מהיר.