קיבלתי אתמול מבול נפלא של תגובות על
איך גמר המונדיאל מנבא את השנה של המפולת הבאה?
(תלחץ על הכותרת אם טרם הספקת)
והתגובה שהכי חזרה על עצמה היא: באיזו מגמה אנחנו?
התשובה שלי היא: במגמת עליה כמובן.
מתי נעבור למגמת ירידה?… לדעת זאת מראש – שום איש לא יכול! (זה היה הרעיון בפוסט אם שמת לב)
מה זה אומר להצטרף למגמה שכבר התחילה?…
לא יודע מה זה שורט? אל חשש. אני אסביר וארחיב על זה בהזדמנות קרובה.
אבל… יש דברים שרואים עוד לפני…
כשנושאת המטוסים הכבדה עוד מפליגה צפונה אבל כבר יש תכנונים על שינוי בכוון ההפלגה.
אז לפני שנראה מה אומר לנו "העקום הישר"…
(כמו זה שראיתי באפריל 2007, ובינואר 2000 – פחות משנה לפני מפולות 2008 ו-2000, בהתאמה)…
בוא נסכם את המצב כיום:
1. מגמת עליה בשוק המניות. ארה"ב מובילה את המגמה (אירופה האומללה די מקרטעת).
2. יש רוח נגדית של "מלחמת סחר", אבל מנגד יש רוח גבית של "כסף כבד" שממשיך לקנות.
3. השוק "המתחרה" – שוק האג"ח – הוא על הפנים. ולכן כסף כבד עדיין מעדיף לקחת סיכונים.
4. מגזין בארונס אומר שוק יורד ב-2020 אבל זה מצחיק אותי. שוק יורד יכול להיות גם שנה לפני זה, או שנה אחרי זה…
"קשקשת ברשת" של גוראים תמיד היתה ותמיד תהיה. תתעלמו מזה. הנה, רק לפני שנה קטלתי את הקשקשן התורן שניבא קריסה (לחץ על הלינק לצפיה)
5. הגל העולה הנוכחי (שהחל בפברואר 2016) הוא אכן הגל האחרון בשרשרת שהתחילה במרץ 2009. אבל אי אפשר לדעת מראש כמה זמן יש לו.
~ ~ ~
אחרי שאמרנו את כל זה, בוא נקלוט דבר אחד פשוט:
שוק המניות מעולם לא היה רציונלי, ולעולם לא יהיה.
ולכן תופעות של פניקה מוחלטת ודיכאון אטומי במחירי תחתית, ומנגד אופוריה ושכרון חושים וזלזול בסיכונים במחירי שיא,
הן תופעות שחוזרות על עצמן בדיוק של שעון שוויצרי, כל מחזור עסקים מחדש, כבר 300 שנה.
אז האם יש היום סימני אופוריה? האם יש סימנים לזלזול בסיכונים?
כן, יש סימנים מוקדמים של אופוריה.
אלה סימנים שבדרך כלל הולכים טוב עם גל עליה אחרון.
והם מתפזרים בשטח במשך חודשים ארוכים כמו נתיב פירורי הלחם של עמי ותמי אל בית המכשפה.
הנה פירור הלחם שאני הכי אוהב:
מה אנחנו רואים פה?
אנחנו רואים, נכון לסוף השבוע האחרון, פער מזערי, ששואף לאפס,
בין התשואה המובטחת לאג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים לבין אג"ח ל-30 שנה !
מה זה??? האם מחזיקי האג"ח הארוכות לא דורשים פרמיה מכובדת על הסיכון של הטווח הארוך שלהם???
כן, הבנתם נכון.
כמובן ששמעתם כמו כולם שהריבית עולה.
אבל הריבית הקצרה עולה הרבה יותר מהר מהריבית הארוכה.
כלומר, האם מחזיקי האג"ח הארוכות "ישנים בעמידה" או מה? או שהם פשוט אופטימיים בטירוף?
לקו הזה, שמחבר בין תשואות האג"חים על-פני טווחי זמן ההשקעה קוראים:
עקום התשואה.
ועקום תשואה שהוא ישר… שטוח… מאוזן… זה פירור לחם רציני מאוד.
העקום הזה של אמצע יולי 2018 איננו ישר לחלוטין. עדיין יש לו שיפוע קל.
אבל… לפני כמה חודשים הוא היה עקום עולה *נורמלי*.
אם מגמת ההשתטחות שלו תימשך, תוך זמן קצר הוא יהיה שטוח וישר לחלוטין.
וזו היתה התמונה שראיתי באפריל 2007. חצי שנה אחרי זה שוק המניות הגיע אל שיא הסטורי והחלה מגמת ירידה.
וזה מה שראיתי גם בינואר 2000 – 8 חודשים אחרי זה שוק המניות הגיע אל שיא הסטורי והחלה מגמת ירידה.
אחרי הדברים האלה – מה אתה מרגיש כרגע? פחד? דאגה? או תקווה? ואולי שמחה?
מה אני מרגיש? אני מרגיש טוב, כי אני לא תלוי לא בשוק עולה ולא בשוק יורד. אני מוכן לשניהם. ובשניהם יש שפע של הזדמנויות.
השלבים החשובים כדי לצאת ממצב של פחד ודאגה ותלות ולעבור למצב של חופש, רוגע ואי-תלות:
1. מודעות למחזוריות העסקית – השינוי הוא בלתי נמנע!
2. צפייה לאפשרות של שינוי וידיעה כיצד להצטרף אל המגמה החדשה, זמן קצר לאחר שהיא מתחילה.
3. כלים כיצד לפעול במגמת ירידה, וכיצד לא רק להימנע מהפסד הון, אלא בעיקר לנצל אותה כדי להגדיל את ההון משמעותית.
בהצלחה!
יום טוב
איתן